על אתיקה בהליך הגישור

הגישור, ככלי לניהול וליישוב סכסוכים, צובר תאוצה בשנים האחרונות, וזוכה גם לגיבוי מצד המדינה ומערכות המשפט בארץ ובעולם. השימוש בכלי הגישור מתקיים גם במישור המשפחתי, וגם במישור העסקי, והיכולת שלו ליישב את הסכסוכים והמחלוקות, ולהגיע לידיי פיתרון- גבוהה. על מנת להבטיח את איכותו של הליך הגישור, ואת השגת המטרה שלשמו הוא נועד, על המגשר להקפיד על כללי אתיקה מוסכמים ומקובלים מראש.

תקנות בית המשפט אליהם מחויב המגשר בעת הליך הגישור. תקנות אלה מחייבות את כלל המגשרים בישראל:

•    הסבר התהליך וציון גבולות. בשנת 2008 הוחלט להנהיג שיטה ניסיונית שבמרכזה- הליך קדם גישור, הוא חובה. הליך קדם גישור נקרא פגישת מהו"ת. במהלך פגישה זו מבהירים את שלביו של הליך הגישור, מבררים את האלטרנטיבות אשר קיימות ומחדדים את תפקידו ואת גבולותיו של המגשר בכל התהליך.
•    סודיות ופרטיות .פעמים בהליך הגישור, המגשר יושב עם הצדדים בנפרד, על מנת לנסות ולגבש תמונה רחבה יותר אודות המציאות שהובילה אותם לידי גישור, וכמו גם לזהות את הרצונות הכמוסים אשר הצדדים מעוניינים להפיק מתהליך זה. על המגשר קיימת החובה שלא להעביר מצד אחד לשני, מידע שנתגלה על ידי אותו צד, אם נדרש לשמור את המידע הזה בסוד. בנוסף, על המגשר החובה לא להשתמש במידע שמגיע אליו בהליך הגישור, שלא לצורך הגישור. זאת, לרבות בבית המשפט, כאשר קיים חיסיון מגשר,  והמידע שנמסר בהליך הגישור אינו יכול לשמש כראייה בהליך משפט אזרחי.
•    ניטראליות. על המגשר לא להיות בצד, בהסכם אליו יגיעו הצדדים. הוא אינו יכול לקבל זכויות או חובות על פיו. כמו כן, במידה וקיים קשר כלשהו בין המגשר לבין אחד מהצדדים, וקיים החשד לניגוד ענייניים, המגשר צריך לסרב למינוי הגישור. הניטראליות צריכה לבוא לידי ביטוי גם בהקשר של הפתרונות. המגשר לא יגיע עם פתרונות גישור מוכנים מראש. הפתרונות צריכים להגיע מצד הצדדים, ולא להיות מכוונים על ידי המגשר.
•    מגשר עוסק בתחום אחריותו. על המגשר לעסוק בגישור, ולא לייעץ בתחום מקצועי שאינו חלק מהתמחותו בהליכי גישור. במידת הצורך ימליץ המגשר לצדדים לקבל חו"ד של מומחה ו/או לקבלת ייעוץ מקצועי.
•    הפסקת הליך הגישור. אם המגשר סבור שאינו יכול לנהוג בתום לב, או שאחד מהצדדים המעורבים בסכסוך מפר את כליי האתיקה, באחריותו ובחובתו להפסיק את הליך הגישור שהתחיל.
•    אי ייצוג בבית המשפט. במידה ומגיעים לבית המשפט בסיומו של הליך הגישור, במידה והמגשר הנו עו"ד הוא, אינו רשאי לייצג את אחד הצדדים.

אחד המאפיינים הייחודים, אשר עולים מחוק בתי המשפט ומתקנות הגישור, מתייחס לשמירת סמכות ההכרעה בידי הצדדים בנוגע לתוצאתו. בניגוד להליכים שונים של יישוב סכסוכים, כמו הליך של בוררות, או פנייה לבית משפט, בתהליך הגישור, נשללת במפורש מהמגשר, סמכות ההכרעה בסכסוך. הזכות שניתנת לו על ידי החוק והתקנות היא בסיוע.

מלבד האמירה הפשוטה כי הזכות להחליט על תוצאות הסכסוך היא בידיי הצדדים, מה שמאפשר להם לתת אמון מלא יותר בתהליך, ולהפיק ממנו את המרב, כולל תחושת השליטה לכדי השגת הפיתרון, יש כאן רובד ומימד נוסף. יישוב הסכסוכים והמחלוקות השונות, שצצות לא פעם בחיינו, יכולות להיפתר בצורה מיטבית, אם יהיה לנו את ההכוונה המקצועית המתאימה, ואת הכלים המדויקים. בהליך הגישור אנו מקבלים כלים לתקשורת בינאישית נכונה, אשר אלו מסייעים בידנו לפתור סכסוכים ומחלוקות, גם בהמשך החיים.