ספרה הסוחף "הזמיר" של כריסטין האנה

ספרה הסוחף "הזמיר" של כריסטין האנה, מתחיל כך :

לפחות דבר אחד למדתי בחיי הארוכים: באהבה אנחנו מגלים מי היינו רוצים להיות; במלחמה אנחנו מגלים מי אנחנו באמת.

השבוע היה לי גישור גירושין עם זוג, שהאב הוא מומחה במו"מ, נחשב מהטובים והמצטיינים בתחומו ואיש חד ומבריק. ידעתי שיש לו את כל אבני היסוד הנפשיים, הכלים והטכניקה בבואו למו"מ ולא ידעתי באיזו אסטרטגיה הוא יבחר להבטיח את עצמו.

האם שהרגישה לא בטוחה מולו, ביקשה לצרף עו"ד מטעמה להליך הגישור.

הבנתי אותה, ובכל זאת ביקשתי שתסמוך עלי ואת הפגישה הראשונה פגישת ההכרות נקיים ללא עורך הדין ולאחר מכן אם היא עדיין לא תרגיש מספיק בטוחה היא כמובן מוזמנת לצרף עורך דין מטעמה. היא הסכימה.

דבר אחד היה לי ברור אדם שמתעסק כל היום במו"מ, בגישורים, במלחמות בבתי משפט ישקול טוב את צעדיו ואת דרכו. אומנם חיה פצועה היא חיה מסוכנת, ולא ידעתי עד כמה הוא פצוע אבל ידעתי שיש בכוחו של הגישור גם לרפא ולו במעט, ובעיקר להרגיע.

6 שעות רצופות ישבנו, הוא לא נלחם מולה לא על המזונות, לא על הרכוש או הפנסיה אלא על המשך החיים שלהם כיחידה אחת מול הילדים למרות הפרידה. והיא למרות חששה הגדול בתבונתה וחוכמתה ידעה לנהל אתו שיח כנה על הצרכים של הילדים ושלה וגם לדאוג ולשמור עליו. בסוף השש שעות כבר הייתה טיוטאת הסכם והם שניהם ישבו אוחזים ידיים.

אמר לי פעם מישהו, שמי שנמצא במלחמה עם אחרים, לא יכול להיות בשלום עם עצמו.

רבים חושבים, שאל המלחמה מתרגלים ובהמשך הזמן חדלים לפחד מפניה. זה לא נכון: במידה שירבו ימי היותך במלחמה, כן ירבה פחדך. אם מפני שהעצבים מתקלקלים, אם מפני שאימות המלחמה מתגלות יותר ויותר, אם מפני סיבות אחרות.

- יוסף טרומפלדור