הליך גירושין במהירות ובאנושיות

פסק דין שפרסם כבוד השופט ארז שני ב 29 בנובמבר 2016, חושף תמונת מצב לא פשוטה לזוגות המעוניינים בהליך גישור באמצעות יחידת הסיוע של בית המשפט, כחלק מהליך הגירושין. כזכור, בחוק גישור חובה (החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה) (להלן: 'החוק') אשר נכנס לתוקף ביולי 2016, הוחלט כי זוגות המעוניינים לעבור הליך של גירושין, יכולים לפנות לבית המשפט או בית הדין הדתי – הרבני או השרעי, ולהגיש בקשה ליישוב הסכסוך. הבקשה תופנה ליחידות הסיוע שליד בתי המשפט / בית הדין הרבני ,ורק לאחר פרוצדורה של חודשים יפגשו הצדדים עם המגשר או עובד הרווחה בפגישה הראשונה המכונה מהו"ת (מידע, הכרות ותיאום) במהלכה יחידות הסיוע יתנו לצדדים מידע בדבר החלופות ליישוב הסכסוך במשפחה (יעוץ, טיפול, גישור, בית משפט). ובסה"כ ישתתפו בארבע פגישות גישור – ללא עורכי דין. תחילה הם יקבלו מידע על הליך הגישור ועל מבנה ההליכים המשפטיים שאליהם יגיעו אם הגישור לא יסתיים בהסכם, כולל השפעתם על הילדים, ואחר כך ייעשו מאמצים לגרום להם להגיע להסדר בהסכמה, שיכלול את כל הסוגיות - מזונות, משמורת, חלוקת רכוש ועוד. הפגישות יהיו בחינם, והמגשרים יהיו עובדי מדינה – בעיקר עורכי דין ועובדי רווחה. במהלך תקופת הגישור לא יוכלו בני הזוג להגיש תביעות זה נגד זה, למעט בקשות לסעד זמני לשמירת המצב הקיים – כדי למנוע הברחת רכוש בעיקר – או לסעד דחוף.

חזון חוק הגישור חובה הנו הפסקת ההרס וההקצנה הקשים שעוברים צדדים בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט למשפחה, העומד מאחורי החוק הוא הרצון לחייב את הצדדים המתגרשים לנסות וליישב את הסכסוך ביניהם בדרכים חילופיות ובכך לצמצם את הנזק הנגרם לצדדים ולבני משפחתם בבתי המשפט.

הנחת המוצא של רוב המגשרים, אם לא של כולם היא האמונה בבני האדם וביכולתם למנוע בעצמם את המלחמות המיותרות ולמצוא מקום בתוכם שיאפשר לסיים את ההליך בצורה הוגנת, ובאמצעות אנשי מקצוע להתגרש באופן המיטבי ביותר להם ולילדיהם.

עומס אצל יחידות הסיוע

על פי החוק, פגישות מהו"ת צריכות להתקיים בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ויחידות הסיוע רשאיות להאריך את התקופה פעם אחת, ב-15 ימים, בהודעה לערכאה השיפוטית. למרות הוראת החוק, ושלא באשמת יחידות הסיוע, קיים עומס רב אשר גורם לעיכובים רבים. פירוש הדבר הוא, שזוג המעוניין להתגרש, צריך לחכות 45 יום לפגישת מהו"ת, במקרה הטוב, אבל במקרה הפחות טוב, הוא אף עלול לחכות 100 יום! כלומר 3 חודשים, עד שהוא נפגש עם מגשרי יחידת הסיוע.

מפסיקתו של כבוד השופט ארז שני, אנו מבינים, כי למרות המקצועיות, תום הלב וההשתדלות הרבה של יחידות הסיוע, העומס אצלם הולך וגובר, מה שמביא לידי קריסתה של המערכת. מכיוון שסוגיית הזמן, היא אחד הפרמטרים הקריטיים ביותר עבור בני זוג שמעוניינים לעבור הליך של גירושין, והעובדה כי לא מדובר בפסיקתו הראשונה בקיצור תקופת עיכוב ההליכים, מעידה, כי לצערנו מדובר על תופעה. הבעייתיות בכך היא שעם הזמן הכעסים הולכים וגוברים, אנו הופכים להיות חסרי סבלנות, הפחדים משתלטים ומתחילים לנהל אותנו והמשפחה כולה נפגעת. שאלת הזמן בו הצדדים מתחילים גישור היא משמעותית מאד. בתוך ההליך הצדדים עטופים, יש להם מקום לדבר ולפרוק כעסים והם מקבלים תמיכה ועזרה בהתמודדות עם הקשיים העולים מהפרידה ומלווים לה.

פנייה למגשר פרטי

אין ספק, שהדרך המיטבית ביותר והקלה ביותר הנה פנייה עצמאית של בני הזוג להליך של גישור שהצדדים בחרו בעצמם את המגשר ואת מיקום הפגישה. אין צורך לפנות מראש לשום יחידת סיוע או בית המשפט, ואין צורך להמתין חודשים לצורך יישוב הסכסוך בהליך בירוקראטי, ארוך ופתלתל . באמצעות מגשר פרטי, ניתן לעבור את הליך הגישור ולסיימו בתוך  4-7 פגישות. כלומר, בטווח זמן של חודשיים, תוכלו להיות אחרי כל התהליך. כאשר סיימתם את ההליך באנושיות, הוגנות ותוך שמירה על כבוד בני הזוג וכל המשפחה. פנייה למגשר פרטי תבטיח את השליטה, הביטחון והאמון שלכם בבחירתו ותסייע ביצירת הליך מיטבי.

לאחר הגישור חותמים הצדדים על הסכם גירושין הכולל את ההבנות שהתקבלו ביניהם, והמגשר/ת,  מגישים את הסכם הגירושין לאישור של בית המשפט/ בית הדין. הסכם שהושג בגישור יקבל אישור מבית המשפט אשר ייתן לו מעמד של פסק דין.

•ראוי לציין כי בתי המשפט ובתי הדין נותנים עדיפות מיוחדת למסלול של הסכם גירושין שהוגש בהסכמה, ובד"כ מאשרים את הסכם הגירושין, שהוגש בהסכמה , תוך שבוע עד שבועיים.